מדוע הורים מתקשים להיות תקיפים?

למשפחת ההורים החמה שלי שלום. אני שוב כאן אתכם, ד"ר עפר גרוזברד, פסיכולוג קליני בארבעת העקרונות לגידול ילד מוצלח. אתמול דברנו על עקרון האמפתיה, היום נדבר על עקרון התקיפות. זכרו, סרטון אחד ביום, חמש דקות ולא יותר, יעשה אתכם הורים טובים יותר.

היום אני רוצה לספר לכם על אבא של רחלי שטוען שלרחלי יש בעיות רבות והן בגללו משום שהוא פינק אותה לאורך השנים. אני אשם הוא אומר, זה הכל בגללי. רחלי לא אשמה זה אני אשם. סוף סיפור. הורים יקרים מה דעתכם על הסיפור הזה? מה אתם הייתם אומרים לאבא של רחלי אילו הייתם במקומי?

אני מביט עליכם ואתם אומרים שאבא של רחלי מעדיף להיות אשם מאשר להיות תקיף. כל הכבוד, לא נשאר לי מה לומר, אמרתם את הכל. אכן אבא של רחלי אתה אתנו? אתה נוטה להאשים את עצמך אני מניח לאורך שנים ורחלי המסכנה היא לא אשמה, אתה אשם. אבל אתה לא שם לה גבולות כי אתה אשם. אבא של רחלי ברגע זה במקום ליילל שאתה אשם לך ותציב לבת שלך גבולות בתקיפות. גם אם בעבר לא הייתה מושלם ואף אחד מאתנו לא היה מושלם וכולנו עשינו שגיאות זה לא אומר שכעת רגשי האשמה ישתקו אותנו כהורים ולא נעשה את המוטל עלינו. הורים יקרים בכלל, אם אתם חשים אשמים ביחס לילדכם בעניין מסוים אפשר לברר אותו אתם אבל זה לא סיבה ותירוץ לא להציב להם גבולות בתקיפות היכן שצריך. וזה קורה להמון הורים שקשה להם להיות תקיפים בגלל רגשי אשמה שיש להם ביחס לילד. למשל הורים שנסעו לטיול ולאחריו מתקשים להציב גבולות מתוך תחושת אשמה. הורים לילד נכה שחשים אשמה שלא במקומה על גורלו עלולים לרחם עליו במקום להציב לו גבולות ועוד.
עכשיו הורים יקרים אני רוצה להדגים לכם את עקרון התקיפות באמצעות הקשר שלנו. אתה אתי אבא של רחלי? אני עומד על כך שאתה תהיה תקיף עם רחלי בכל העניינים שדורשים תקיפות אתה במקום לטבוע ברגשי האשמה שלך. רחלי צריכה אותך תקיף ולא אשם. אני תקיף אתך עכשיו אבא של רחלי כדי שאתה תהיה תקיף עם רחלי כדי שרחלי תפנים את הדברים החשובים שאתה אומר לה כדי שרחלי תהיה ילדה מוצלחת. עד כאן הורים יקרים על עקרון התקיפות – רגשות אשמה לא יכולות להחליף צורך בתקיפות.

ומה הטיפ היומי? הרבה פעמים הורים מרגישים אשמים ביחס לילד בגלל שהם רבים ביניהם. הורים יקרים, מותר לכם לריב ועדיין להציב גבולות לילד. אין קשר בין הדברים. כך גם הורה שאין לו עבודה למשל או הורה שישב בבית סוהר. זה לא פותר אתכם מהצבת גבולות לילד היכן שמתבקש. עשו לכם את מבחן ה"לא". באיזה קלות אתם יכולים להגיד "לא" לילד בלי להרגיש אשמה או בלי לחשוב אלף פעם אם אתם צודקים. המצב נעשה מסובך כשהורה אחד מציב גבולות והשני לא מציב. פער זה היוצר רושם של הורה חזק וחלש או טוב ורע אינו מומלץ. נסו לתאם ביניכם עמדות ככל שניתן ושניכם חייבים להיות מסוגלים להציב גבולות. הבעיה יותר קשה כשיש חיכוכים בין ההורים בנושא הצבת גבולות. במקרים כאלה גם אמירת דעתכם ללא ניסיון לאכוף אותה הינה בעלת ערך. משהו מזה וודאי יחלחל בתודעתו של ילדכם. עד כאן הטיפ היומי – עשו לכם את מבחן ה"לא". היום דברנו על עקרון התקיפות, מחר נדבר על עקרון הנפרדות. מחכה לכם, להתראות.