מה לומר לילדה שאומרת ״אני תמיד מפסידה״?

למשפחת ההורים החמה שלי שלום. אני שוב כאן אתכם, ד"ר עפר גרוזברד, פסיכולוג קליני בארבעת העקרונות לגידול ילד מוצלח. אתמול דברנו על עקרון התקיפות. היום נדבר על עקרון הנפרדות. זכרו, סרטון אחד ביום, חמש דקות ולא יותר, יעשה אתכם הורים טובים יותר.

היום אני רוצה לספר לכם על שרית שאמרה לאביה שהיא תמיד מפסידה. בכל משחק שמשחקים היא תמיד מפסידה. סוף סיפור. הורים יקרים, מה דעתכם על הסיפור הזה? מה אתם הייתם אומרים לשרית אילו הייתם ההורים שלה?

אני מביט עליכם ונדמה לי שגם אתם מרגישים שאתם תמיד מפסידים. אתם מחייכים. בואו נעשה מבחן כזה מי שחושב שבדרך כלל הוא מפסיד שירים את היד. הרבה. ומי שחושב שבדרך כלל הוא מנצח גם כן ירים את היד. לא הרבה. אז, הורים יקרים, איך זה יכול להיות הרי אנחנו משחקים אחד עם השני חיים אחד עם השני ועל כל ניצחון של צד אחד יש הפסד של צד אחר. משהו פה לא בסדר מבחינה חשבונית. אבא של שרית אתה אתנו? ראשית תהיה עם שרית ועם ההרגשה שלה. זוהי אמפתיה במיטבה. עצוב לה והיא מאוכזבת. תגיד לה שאתה מבין מה היא מרגישה וכמה זה לא נעים. כן, ככה היא מרגישה. לאחר מכן יש מקום לביקורת מציאות. האם שרית זוכרת בעיקר את ההפסדים שלה ולא את הניצחונות שלה? משום שהפסד הוא כואב וניצחון נשכח מהר יותר? האם היא שמה לב לכמות ההפסדים של ילדים אחרים? שרית שלנו אולי טובה בחשבון עד שזה מגיע לרגשות שלה. כמו כולנו. גם זה עקרון הנפרדות. שרית צריכה ללמוד שמה שהיא מרגישה זה לא תמיד מה שקורה באמת ולא לגמרי אובייקטיבי. דרך אגב כששרית משחקת בקובייה אתם חושבים שהיא אומרת הלוואי שיצא לי 4 או רק שלא יצא לי 5. זה אולי ההבדל בין אופטימי לפסימי. ואתם וודאי מכירים את המתבגרים שבטוחים שאף אחד לא רוצה להיות חבר שלהם משום שספגו כמה דחיות. אבל הם שכחו שהם עצמם דחו לא מעט חברים.

אני רוצה להדגים לכם עכשיו הורים יקרים את עקרון הנפרדות באמצעות הקשר שלנו. אתה אתנו אבא של שרית? אני אגיד לך את האמת גם אני כמו שרית נוטה לא אחת להרגיש שהסרטונים שלי לא מוצלחים כל כך. אבל האמת אני מקווה שונה. אז אם אתם צופים עכשיו בסרטון וכבר ראיתם כמה וכמה סרטונים אז יתכן שהאמת שונה. אז כמו שאני מנסה להבדיל בין רגשות למציאות כך אני מקווה שאתה אבא של שרית עושה בחיים שלך ושתעזור גם לשרית להפריד בין רגשות למציאות. כי אם שרית שלך תבין שהיא רק מרגישה שהיא תמיד מפסידה וזה לא באמת כך שרית שלך תבין דבר מאוד חשוב שצריך לבדוק את הרגשות שלנו מול המציאות או מול אדם אחר משום שלא תמיד ניתן לסמוך עליהם. ואם שרית שלך תבין את הדבר החשוב הזה שרית שלך תהיה ילדה מוצלחת שיודעת לקחת דברים בפרופורציות הנכונות. עד כאן הורים יקרים עקרון הנפרדות וזכרו, כשילד מתלונן שהוא תמיד מפסיד קודם אמפתיה ואחר כך ביקורת מציאות.

ומה הטיפ היומי? שיחה על אופטימיות ופסימיות והצורך לתקן טעויות רגשיות מול המציאות. לדוגמא ילד שזורק קובייה ואומר הלוואי שיצא לי 4 וחברו אומר רק שלא יצא לי 5.