מהי הסיבה להתפרצויות זעם של ילדים?
עקרון: אמפתיה
הטיפ היומי: מתי לגשת לילד ולדבר אתו על מה שקרה?
למשפחת ההורים החמה שלי שלום. אני שוב כאן אתכם, ד"ר עפר גרוזברד, פסיכולוג קליני בארבעת העקרונות לגידול ילד מוצלח. אתמול דברנו על עקרון ההתפעלות, היום נדבר על עקרון האמפתיה. זכרו, סרטון אחד ביום, חמש דקות ולא יותר, יעשה אתכם הורים טובים יותר.
היום אני רוצה לספר לכם על איתי שיש לו התפרצויות זעם שממש מבהילות את ההורים שלו והם לא יודעים מה לעשות. הם פשוט מפחדים מההתפרצות הבאה שתבוא. וזה בא באופן לא צפוי. אז הוא צועק, משתולל ולעיתים גם מכה ושובר דברים. סוף סיפור. הורים יקרים, מה דעתכם על הסיפור הזה? מה אתם הייתם מייעצים להורים של איתי לעשות במקרה כזה?
אני מביט עליכם והנה יש שם אבא אחד שאומר שלא צריך לאפשר לאיתי להכות ולשבור חפצים. אני מסכים אתך אבל רק לעצור את אתי זה לא מספיק. הורים יקרים, ההורים של איתי אתם אתנו, במקרה זה עליכם לשלב שני עקרונות יחד. ראשית עליכם באמת להבין שאיתי הוא לא סתם מתפרץ. הוא לא סתם ילד רע שאוהב לעשות בלגן. משהו אמיתי כואב לו, משהו חזק ממנו ולכן הוא מתפרץ. הוא לא היה רוצה להתפרץ אבל משהו באמת כואב לו. ואתם צריכים להשתמש בעקרון האמפתיה כדי להבין מה כואב לו כדי להקשיב לו. לעיתים ילדים לא יודעים אפילו להסביר מה כואב להם ואתם צריכים להרבה סבלנות ואמונה שהכאב שלהם הוא אמיתי ודורש הקשבה. במקביל אתם צריכים להפעיל את עקרון התקיפות ולא להסכים שהם ישתוללו, יכו וגם לא שידברו אליכם בצורה לא מכבדת. ואתם תגידו להם שאתם עומדים על זה שידברו אליכם באופן מכבד ושאתם רוצים להקשיב להם ולדעת מה מציק להם. ההורים של איתי אם אתי מתחיל להכות ולשבור ניתן לחבק אותו, להחזיק אותו חזק כך שלא יוכל להשתולל, להכיל אותו ולא להכות אותו. כבר ראיתי בקליניקה מקרים שילדים התפרצו בגלל כאבים שההורים שלהם לא יכלו בכלל לדמיין.
עכשיו הורים יקרים אני רוצה להדגים לכם את עקרון האמפתיה באמצעות הקשר שלנו. ההורים של איתי אתם אתנו? ההורים של אתי אני מבין איזו הרגשה זו לכם לעמוד חסרי אונים מול התפרצות זעם של איתי. אתם לא יודעים מאיפה זה בא לו ואתם חשים כל כך חסרי אונים. אני מבין אתכם עכשיו ההורים של איתי כדי שאתם תבינו ותהיו אמפתיים לאיתי כדי שגם איתי יבין שהוא לא סתם ילד רע אלא משהו באמת כואב לו. כי אם איתי שלכם יבין את הדבר הגדול הזה איתי שלכם יהיה ילד מוצלח. עד כאן הורים יקרים עקרון האמפתיה, וזכרו ילד לא מתפרץ סתם משהו באמת כואב לו וחובה עליכם לברר מה כואב לו בלי לוותר גם על עמדה תקיפה שלא תקבלו השתוללות.
ומה הטיפ היומי? ההורים של איתי אתם אתנו? מתי כדאי לגשת לאיתי ולדבר אתו על מה שקרה. לנסות ביחד להבין מה כואב לו? בזמן התפרצות הזעם? כנראה שלא. אולי קצת לאחריה, אולי ביום אחר בכלל. הורים יקרים, אל תהיו קצרי סבלנות. לא מתאים לדבר עם שום אדם שיחה משמעותית בשעה שהוא עייף, רעב, לא פנוי רגשית וכדומה. המתינו לרגע נעים ביחסים ואז תנסו לברר עם אתי שלכם מה באמת קרה, מה הוא הרגיש וכדומה. גם אתם צריכים יכולת לדחות סיפוקים. עד כאן הורים יקרים הטיפ היומי – משוחחים עם הילדים שלנו על דברים חשובים כשאנו מתרשמים שהם פנויים רגשית.
היום דברנו על עקרון האמפתיה, מחר נדבר על עקרון התקיפות. מחכה לכם. להתראות.
קטגוריות: גיל ההתבגרות, גיל החביון, הגיל הרך