איך מתעניינים ולא חוקרים?

למשפחת ההורים החמה שלי שלום. אני שוב כאן אתכם, ד"ר עפר גרוזברד, פסיכולוג קליני בארבעת העקרונות לגידול ילד מוצלח. אתמול דברנו על עקרון ההתפעלות, היום נדבר על עקרון האמפתיה. זכרו, סרטון אחד ביום, חמש דקות ולא יותר יעשו אתכם הורים טובים יותר!

אבא של דנה שב בערב מהעבודה ושואל את דנה איך היה בבית ספר היום. דנה אומרת בסדר. אבא שואל איך היו הלימודים ודנה אומרת שוב בסדר וממשיכה לשחק עם הנייד. אבא שואל היו שיעורים ודנה אומרת כן. אבא שואל עשית שיעורים ודנה אומרת כן. אבא שואל היו בעיות ודנה כבר מתחילה להתעצבן: "די אבא, אתה חופר. די, די די". תגידו לי אתם הורים יקרים, מה קורה בין דנה לאביה? אתם וודאי מכירים את זה.

לומר את האמת גם אני מכיר את זה. אבא של דנה מאוד רוצה להגיע לבת שלו, לשוחח אתה לאחר יום העבודה, לשמוע איך היה היום שלה אבל משום מה הוא לא יודע איך לשאול את דנה את השאלות הנכונות. כל ערב הם מנהלים שיחה בערך כזאת. מה קורה כאן? אולי אבא של דנה מפחד לשאול שאלות יותר פתוחות, להקשיב לדנה ולהתעניין באמת בחייה ולא רק אם היו שיעורים ובעיות. הוא הופך לחוקר במשטרה ומי אוהב להיות תחת חקירה?! אז דנה עונה לו כך. לו היה מבקש מדנה שתספר לו משהו שהיה היום שדנה בוחרת לספר. לו היה מתעניין גם עם מי שיחקה בהפסקה ובמה. לו היה שואל איזה שיעור היה הכי כף היום ושתספר לו עליו. לו היה מבקש מדנה שתסביר לו דבר מעניין אחד שלמדה היום בכיתה ומודה שיש דברים שדנה יודעת והוא לא. לו היה בוחר לפרגן לדנה על דבר אחד טוב שעשתה היום בבית הספר. שיעור שהתעניינה בו, חברה שעזרה לה וכדומה, אז הכל היה שונה. דנה ואבא של דנה היו מדברים.

עכשיו אני רוצה להדגים לכם את עקרון האמפתיה באמצעות הקשר שלנו. אבא של דנה אני רואה כמה כואבת לך השיחה החקירתית הזו עם דנה וכמה היית רוצה לשנות אותה. אתה רוצה לרוץ לדנה ולא יכול לחכות, רוצה לרשום כל מילה. אני מבין אותך אבא של דנה איך ננעלת בתוך בתפקיד החוקר או השופט לאורך שנים ואתה מת לצאת מהתפקיד הזה. אני אמפתי אליך כדי שאתה אבא של דנה תוכל להיות אמפתי לדנה ולהבין מה זה להיות תחת חקירה ואיך אתה צריך לשנות את אופן השיחה שלכם, כדי שדנה תוכל לדעת מה היא עצמה מרגישה, כדי שדנה תהייה ילדה מוצלחת יותר. בהצלחה אבא של דנה, אני אתך. עד כאן על עקרון האמפתיה וכמה חשוב לדעת לשאול את הילד את השאלות באופן הנכון כשאנו מבינים מה הילד מרגיש ומה השאלה שלנו מעוררת בו.

ומה בנוגע לטיפ היומי? מה דעתכם לשאול את הילד שלנו אם מעניין אותו איך היה לנו בעבודה. הוא וודאי ייבהל מהשאלה ויגיד שזה לא מעניין אותו. אז אולי נספר לו משהו. אולי אפילו נתייעץ אתו על איזו התלבטות שיש לנו בעבודה. למה שרק אנחנו נשאל אותו מה היה. למה שלא נזמין אותו גם לשאול אותנו ובאמת נספר לו. ואם דנה תציע לאבא שלה כמה הצעות יפות בנוגע לבעיות שיש לאבא בעבודה, אבא של דנה אל תיבהל, ואל תזלזל, אתה רואה דנה עושה זאת בלי להיות חוקרת. תחשוב על זה וגם שלבנו כאן כבר את עקרון ההתפעלות. עד כאן הטיפ היומי וכמה חשוב שגם אנו נשתף מדי פעם את ילדנו בהתלבטויות שלנו. היום דברנו על עקרון האמפתיה, מחר נדבר על עקרון התקיפות. מחכה לכם. להתראות.