איך נלמד את הילד להיות מסודר?
עקרון: תקיפות
הטיפ היומי: האם יש לכם פיתרון יצירתי לבלגן?
למשפחת ההורים החמה שלי שלום. אני שוב כאן אתכם, ד"ר עפר גרוזברד, פסיכולוג קליני בארבעת העקרונות לגידול ילד מוצלח. אתמול דברנו על עקרון האמפתיה, היום נדבר על עקרון התקיפות. זכרו, סרטון אחד ביום, חמש דקות ולא יותר, יעשה אתכם הורים טובים יותר!
היום אני רוצה לספר לכם על אורלי שפיזרה את כל המשחקים שלה בסלון. בהתחלה אמא בקשה יפה, התחננה שוב ושוב שתסדר. לא עזר. בסוף אמא של אורלי מצאה שיטה: אורלי, אם את לא מסדרת מיד את כל המשחקים שלך אני נותנת אותם לבני דודים שלך. ואורלי רצה כמו טיל ומסדרת הכל. מה דעתכם, הורים יקרים, על השיטה שמצאה אמא של אורלי? האם גם אתם הייתם נוהגים כך?
אני מביט עליכם ונדמה לי שכמה מכם אוהבים את השיטה. אני, למען האמת, לא כל כך אוהב אותה. אני אגיד לכם למה. מה עשתה אמא של אורלי, היא הפחידה את אורלי. אני לא בעד להפחיד ילדים משום שאז נצטרך תמיד להפחיד אותם כדי שיסדרו. אנו רוצים שאורלי תפנים את הערכים של להיות מסודרת, שתסדר ביוזמתה את המשחקים שלה, שתיקח עליהם אחריות. כל זה יכול לקרות רק עם הבנה וללא פחד. משום שפחד נשאר תמיד בחוץ. פחד מעולם לא הפך לאחריות וכשאמא לא תהיה בסביבה אורלי לא תסדר את המשחקים. לכן להפחיד ילדים כדי להשיג משמעת זה לא רעיון טוב. אז מה אמא של אורלי יכולה לעשות – תקיפות. בתקיפות כפי שאמרנו כבר אנו לא נכנעים ולא מכניעים אנו אומרים את שלנו בהחלטיות. "אורלי, אני עומדת על זה שאת תסדרי את המשחקים שלך". האמא אומרת את האמת שלה, מתוך האני שלה. לא חלשה ומסכנה וגם לא תוקפנית ומפחידה. הילדה כבר קולטת את ההבדל, זו מוזיקה אחרת לגמרי. מוזיקה של נחישות אותה אורלי כבר כן יכולה להפנים כי היא לא מאיימת.
עכשיו אני רוצה להדגים לכם את עקרון התקיפות באמצעות הקשר שלנו. את שומעת אותי אמא של אורלי אני עומד על כך שלא תשדרי חולשה ומסכנות וגם לא תוקפנות. תעמדי על שלך עם אורלי כמו שאני עומד על שלי עכשיו אתך. אחריות שזה יעבוד. לא מיד אבל לאורך זמן. את שואלת אז מה עם עונשים? אמא של אורלי עוד לא נסית להיות תקיפה לאורך זמן וכבר עונשים?! אבל בכל זאת אומר לך שאם התגובה – לא עונש – שלך תבוא לא מתוך רצון להכניע אלא מתוך האני שלך זה יכול להיות בהחלט במקום. "אורלי, אני לא יכולה לסבול את הבלגן הזה, אני לא מרשה לך היום לשחק במשחק שעשית אתו אתמול בלגן". ובעצב אמא של אורלי לא בשמחת ניצחון. עד כאן הורים יקרים על עקרון התקיפות והיום דברנו איך לומר את האמת שלנו בשקט ולאורך זמן.
ומה בנוגע לטיפ היומי? מה דעתכם על פתרון יצירתי. תשאלו את הילד אם יש לו פתרון שבו הוא יוכל לשחק וההורה יהיה מרוצה שאין יותר מדי בלגן. הוא יכול להציע למשל שיסדר רק את הצעצועים שהוא כבר לא משחק בהם. שיהיה מותר לו לעשות בלגן בזמנים מסוימים ולא באחרים או בחדר שלו ולא בסלון. הוא יכול לבקש מההורה שיעזור לו לסדר. אבל אז זה יהיה כבר פתרון שלו ולא שלנו… לילדים שלנו יש רעיונות לא פחות טובים משלנו. לפעמים קצת יותר. עד כאן הטיפ היומי. היום דברנו על עקרון התקיפות. מחר נדבר על עקרון הנפרדות. מחכה לכם. להתראות.
קטגוריות: גיל החביון, הגיל הרך, יצירתיות וחשיבה מדעית