האם יש דבר שילד לא יכול להבין?

למשפחת ההורים החמה שלי שלום. אני שוב כאן אתכם ד"ר עפר גרוזברד, פסיכולוג קליני, בארבעת העקרונות לגידול ילד מוצלח. אתמול דברנו על עקרון הנפרדות, היום נדבר על עקרון ההתפעלות. זכרו, סרטון אחד ביום, חמש דקות ולא יותר, יעשה אתכם הורים טובים יותר.

היום אני רוצה לספר לכם על סער ששואל את אביו הרבה שאלות בנושאים שונים. ואבא של סער לא פעם נאנח ומשיב לו "כשתגדל תבין". סוף סיפור. מה דעתכם הורים יקרים על הסיפור הזה. מה אתם הייתם אומרים לסער לו הייתם ההורים שלו?

אני מביט עליכם, כן נראה שאתם מבינים את אבא של סער, גם אתם הייתם אומרים לסער משהו דומה אם היה שואל שאלות של גדולים. אבל הורים יקרים במקום לזרוק את האחריות על הילדים שלכם ולומר להם כשתגדלו תבינו מדוע לא לקחת אחריות ולנסות להסביר להם בהתאם לגילם. הרי אתם יודעים שכל דבר אפשר להסביר לכל אחד, אני באמת מאמין בזה, אם רק נדע לפשט את הדברים באופן המתאים לגיל הילד. קודם נשאל אותם מה הם חושבים ויודעים על הנושא. ונקשיב טוב לעולמם ונלמד אותו. לאחר מכן יהיה לנו קל יותר להעניק להם תשובה שתתאים לגילם, תוסיף להם קצת ידע אבל לא יותר מזה. שמתם לב איך התפעלנו מהילד שלנו, הקשבנו לו, למדנו אותו, הוא היה חשוב ובמרכז ואז העשרנו את הידע שלו בעוד קצת. כן, זו התפעלות אמיתית האומרת שאין דבר שילדים לא יכולים להבין, אבל יש דברים שלמבוגרים קשה להסביר לילדים.

עכשיו אני רוצה להדגים לכם את עקרון ההתפעלות באמצעות הקשר שלנו. אתה אתי אבא של סער. הנה אתה שאלת אותי שאלה, ואני פסיכולוג קליני וודאי יודע דברים שאתה לא יודע. אבל לא שמעת אותי מעולם אומר שיש דברים שאתה לא תוכל להבין. להיפך, אני מאמין שכל מה שאני יכול להבין גם אתה יכול. נכון לפעמים אני מנסה להסביר בפשטות ולא לסבך את העניינים אבל זה טבעי. ככה אני רוצה שאתה תשיב לסער שלך על השאלות שלו, כמו שאני משיב לך, תקשיב לו היטב, תתפעל מעושר השאלות היפות שלו, ואחר כך תעניק לו תשובה שמתאימה לו. ככה סער שלך ידע להעריך את השאלות היפות שלו ובצדק, ככה סער שלך יתפעל מעצמו, ככה סער שלך יהיה ילד מוצלח. עד כאן הורים יקרים על עקרון ההתפעלות וכמה זה חשוב שלא נגיד לילדנו "כשתגדלו תבינו" אלא שנסביר להם בהתאם לגילם.

ומה הטיפ היומי? אני רוצה לתת לכם היום טיפ מאוד חשוב. הרבה הורים קוראים לילדים שלהם בני, בתי, אבאלה, אמאלה ובעוד שמות המעידים שהילד הוא חלק מכם ולא אדם נפרד בזכות עצמו כפי שמעיד שמו הפרטי. גם לכם וגם לילד זה וודאי חם ונעים ומעיד על קשר קרוב. הבעיה בשימוש שוטף בשמות יחס אלה הנה שהילד מקבל הרגשה שהוא חלק מההורה ולא אדם נפרד. אז אני מציע לנסות ולהשתמש יותר בשם הפרטי של הילד או בשם חיבה משה או מוישלה. זאת משום ששימוש בשם פרטי נותן לילד חוויה של נפרדות והתפעלות ממנו ומשמו הייחודי בניגוד לשם יחס שמזכיר לו שהוא חלק מהוריו. אם קוראים לי משה אני אדם נפרד ויכול לחשוב באופן עצמאי אבל אם קוראים לי בתי או אמאלה אז עלול להיות לי קשה לחשוב באופן עצמאי משום שאני חלק ממישהו. אז מה הטיפ היומי להיום? השתדלו לקרוא לילדכם בשמותיהם הפרטיים ולא בשמות יחס. היום דברנו על עקרון ההתפעלות, מחר נדבר על עקרון האמפתיה. מחכה לכם. להתראות.