האם לאפשר לילד לאכול רק את הקינוח?

למשפחת ההורים החמה שלי, שלום. אני שוב כאן אתכם ד"ר עפר גרוזברד, פסיכולוג קליני בארבעת העקרונות לגידול ילד מוצלח. אתמול דברנו על עקרון ההתפעלות, היום נדבר על עקרון האמפתיה. זכרו, סרטון אחד ביום, חמש דקות ולא יותר יעשה אתכם הורים טובים יותר.

היום אני רוצה לספר לכם על ארז שבארוחת צהריים אמר שהוא רוצה לאכול רק את הקינוח. אבא של ארז השיב לו שהוא לא מסכים ושאם הוא רוצה לקבל קינוח שיאכל קודם את הבשר. סוף סיפור. מה דעתכם הורים יקרים על הסיפור הזה, מה אתם הייתם אומרים לארז לו הייתם ההורים שלו?

אני מביט עליכם וחלק מהנהנים בראש, מסכימים עם אבא של ארז, אין דבר כזה רק קינוח. אתם וודאי חושבים שארז רוצה לסדר אתכם, לאכול רק ממתקים, אולי? אבל אני רואה גם כמה הורים שאומרים משהו אחר, כן מה אתם אומרים? שצריך לשאול את ארז למה הוא לא רוצה לאכול? זה מוצא חן בעיני. זאת אמפתיה, לפני שאנחנו קופצים למסקנות שארז מסדר אותנו אולי נקשיב לארז, נבין למה הוא לא רוצה לאכול, יכולות להיות כל מני סיבות. אולי הוא לא אוהב את הבשר ואולי אכל משהו לפני הארוחה ואולי אתם צודקים ובאמת הוא חושב שאפשר לחיות רק מקינוח. אבל כל אחת מהאפשרויות האלה דורשת תגובה שונה ולכן נורא חשוב שלא נחליט שאנחנו יודעים שארז תחמן אלא שקודם באמת נקשיב לו. אם אכל ממתקים לפני האוכל יש מקום לדבר אתו ולומר לו שזה לא במקום. אם לא אוהב את הבשר גם על זה צריך לחשוב אולי ניתן לתת לו משהו במקום ואם הוא באמת רוצה רק קינוח אז וודאי יש מקום להסביר ולסרב בתקיפות. אתם רואים הורים יקרים תמיד לנסות קודם באמת להבין את הילד ולא להחליט שאנחנו יודעים שהוא במקרה זה ממזר.

כעת אני רוצה להדגים לכם הורים יקרים את עקרון האמפתיה באמצעות הקשר שלנו. אתה שומע אותי אבא של ארז? תגיד לי באמת איזה מן אבא אתה? כל הזמן חושד בילד שלך? מאיפה אתה חושב הילד שלך למד את כל הטריקים שלו?! אני סתם צוחק אבא של ארז, האמת היא שאני חושב שאתה אבא חם ומשקיע אחרת לא היה לך כל כך איכפת. אני אמפתי כעת אליך אבא של ארז משום שאני יודע שמאוד קשה לך לעצור רגע את האינסטינקטים שלך שמכוונים לחשוד בארז ולנסות להקשיב ולהבין באמת את ארז. זה קשה לך משום שאני מניח שגם אתה לא מקשיב לעצמך יותר מדי וקשה לך לתת לארז משהו שלך אין. אני כעת אמפתי אליך ומבין שלא קל לך להקשיב באמת לארז כדי שאתה תוכל להיות יותר אמפתי לעצמך ולארז, כדי שארז יוכל להיות יותר אמפתי לעצמו ולדעת מה הוא מרגיש ולמה, כדי שארז לא רק יחשוד בעצמו כדי שארז יהיה ילד יותר מוצלח. עד כאן הורים יקרים על עקרון האמפתיה וכמה זה חשוב לנסות תמיד ובכל מקרה להבין את הילדים שלנו ומה הם מרגישים.

ומה בנוגע לטיפ היומי? בואו נגיד עוד כמה מלים על עקרון האמפתיה. אתם מכירים את האמא הזאת שהילד שלה מקבל מכה ובוכה והיא חוטפת אותו וצועקת "תראה, תראה איזה ציפור יפה!" והילד מפסיק לבכות. מה דעתם על האמא הזאת? אני מאמין שאתם לא כל כך מרוצים ממנה ובצדק. האמא הזאת לא יכלה להכיל את הכאב שלה שלילד שלה כואב לכן לא יכלה לעזור לילד שלה להכיל את הכאב שלו. הילד הזה בעתיד יברח מהכאב שלו במקום להיות מסוגל להכיל אותו, לדבר עליו ולחשוב מה יש לעשות אתו. למשל, כשתהיה לו בעיה עם חבר או מורה הוא עלול להתעלם. אבל זכרו הורים יקרים כל זה קרה משום שהאמא שלו לא יכלה להכיל את הכאב שלה. לכן אתם הורים יקרים חשבו על דברים שלא נעימים לכם או כואבים לכם ואיך אתם מתמודדים אתם. האם אתם הורים יקרים יכולים להקשיב לכאב שלכם או בורחים ממנו כמו מאש? עד כאן הטיפ היומי וכמה חשוב שנהיה מסוגלים להכיל את הכאבים השונים שלנו להקשיב להם ולא לברוח מפניהם.