דלג לתוכן

האם לדבר לילד ב״אני״ או ב״אנחנו״?

עקרון:

הטיפ היומי: בכל תשובה לא נכונה של ילדיכם מקופלת תשובה נכונה לשאלה אחרת. האם יוכל למצוא על מה השיב נכון?

למשפחת ההורים החמה שלי, שלום. אני שוב כאן אתכם, ד"ר עפר גרוזברד, פסיכולוג קליני בארבעת העקרונות לגידול ילד מוצלח. אתמול דברנו על עקרון התקיפות, היום נדבר על עקרון הנפרדות. זכרו, סרטון אחד ביום, חמש דקות ולא יותר, יעשה אתכם הורים טובים יותר!

היום אני רוצה לספר לכם על רועי ואביו שהלכו לקניות. בדרך רואה רועי סוס כזה ששמים בו מטבע והוא מתנדנד והוא אומר "אבא, אבא, תן לי מטבע לסוס אני רוצה רק רגע להתנדנד." אבא משיב: "לא, לא עכשיו, אנחנו ממהרים" והם ממשיכים ללכת. סוף סיפור. מה דעתכם, הורים יקרים על הסיפור הזה, האם גם אתם הייתם נוהגים כפי שנהג אבא של רועי? כיצד אתם הייתם מעבירים לרועי את המסר שאתם ממהרים?

נדמה לי שחלקכם לא כל כך יודעים מה אני רוצה מכם. מה לא בסדר כאן. תראו, הורים יקרים, מותר לאבא למהר ושלא יהיה לו זמן אבל מדוע לדבר ב"אנחנו" כשברור לאבא שלו ולילדו יש רצונות מנוגדים? אבא של רועי אמר "אנחנו ממהרים" ולא "אני ממהר". מדוע זה כל כך חשוב לדבר באני, כשזה מתאים ונכון, ולא באנחנו. איזה ילד יגדל אם נדבר אליו כל הזמן באנחנו. יגדל ילד שלא יהיה ער לרצונותיו ושאיפותיו ויהיה לו קשה לממש את עצמו בעתיד. יגדל ילד שלעיתים קרובות לא ידע מה הוא רוצה ומרגיש משום שהוא התרגל לחשוב במונחי האנחנו והקבוצה. אתם יודעים הורים יקרים כמה חשוב בחברה המודרנית היכולת לזהות מה אתה רוצה ומרגיש. לעיתים קרובות מורים אומרים לתלמיד שאומר "כולם רוצים…" "דבר בשמך, תגיד "אני רוצה" אל תדבר בשם כולם". כך מעודדים המורים את הילד להיות עצמאי ונפרד. אבא של רועי יכול היה לומר לרועי שהוא מבין שרועי רוצה כעת להתנדנד על הסוס ואולי בפעם אחרת משום שכעת הוא, אבא, ממהר. כך אבא של רועי היה משלב את עקרון האמפתיה עם עקרון הנפרדות. כעת, הורים יקרים, אני רוצה להדגים לכם את עקרון הנפרדות באמצעות הקשר שלנו. גם אני פונה אליכם "למשפחת ההורים החמה שלי, שלום" משום שאני באמת מרגיש שאנו ביחד משפחה אחת גדולה וחמה. אולם כשאני מציע לכם כיצד להתנהג עם ילדיכם אני לא מדבר באנחנו משום שאני זה לא אתם ואתם זה לא אני. וכל אחד אחראי לעצמו ולילדיו. אנו נפרדים. ומי שינהג נכון עם ילדיו יעזור להם לגדול ולהתפתח, כך שלכל אחד מאתנו אחריות על עצמו. אתם רואים, הורים יקרים, גם אני משתמש בקשר שלי אתכם בעקרון הנפרדות ואני מצפה שכך תתייחסו גם אתם לילדיכם. עקרון הנפרדות זו חשיבה הגיונית האומרת שאני זה לא אתם ואתם זה לא הילד שלכם. אז תשתדלו הורים יקרים להכיר ברצונותיו הנפרדים של ילדכם גם אם לא תמיד אתם נענים להם. עד כאן על עקרון הנפרדות וכמה זה חשוב לא להשתמש באנחנו כשמדברים על רצונות הילד.

כעת לטיפ היומי: הורים יקרים, כשהילד שלכם נותן תשובה לא נכונה האם תוכלו להראות לו את חצי הכוס המלאה או שתבקרו אותו על ששגה? מה דעתכם? אני הולך להראות לכם שבכל תשובה לא נכונה של ילדכם יש גם משהו נכון. למשל, אתם שואלים את הילד כמה זה ארבע ועוד חמש והוא השיב עשר. אתם יכולים לומר לו שאומנם השיב לא נכון לשאלה כמה זה ארבע ועוד חמש אבל האם הוא יכול לגלות על איזה שאלה הוא כן השיב נכון? הילד שלכם עשוי לחשוב ולומר אה… אמא, אבא עניתי נכון על חמש ועוד חמש ואולי שש ועוד ארבע. בעצם אולי אפילו חשבתי על זה… אתם רואים הורים יקרים הילד שלכם תמיד עונה נכון על משהו. לא תמיד על השאלה ששאלתם אותו אבל אולי על שאלה אחרת, ולא רק במתמטיקה אלא זה נכון לכל תחום. כך שבכל תשובה לא נכונה של ילדיכם מקופלת תשובה נכונה לשאלה אחרת. מעתה כשילדיכם משיב תשובה לא נכונה הציעו לו לנסות ולמצוא על מה הוא כן השיב נכון. עד כאן הטיפ היומי – בכל תשובה לא נכונה של ילדכם לשאלה אחת מקופלת גם תשובה נכונה לשאלה אחרת. היום דברנו על עקרון הנפרדות, מחר נדבר על עקרון ההתפעלות. מחכה לכם. להתראות.

קטגוריות: , , ,

תגובות פייסבוק

תגובות

הגב