להלשין על חבר בפני המורה או לא להלשין?

למשפחת ההורים החמה שלי שלום. אני שוב כאן אתכם ד"ר עפר גרוזברד, פסיכולוג קליני, בארבעת העקרונות לגידול ילד מוצלח. אתמול דברנו על עקרון התקיפות, היום נדבר על עקרון ההתפעלות. זכרו, סרטון אחד ביום, חמש דקות ולא יותר, יעשה אתכם הורים טובים יותר.

היום אני רוצה לספר לכם על מור שהתייעצה עם אבא שלה אם היא צריכה להלשין למורה על אחת החברות שלה שגנבה למורה עט מהתיק. מור ספרה לאביה שהחברות שלה אמרו לה שהיא לא צריכה להלשין. המורים, היא יודעת, יגידו שהיא כן צריכה להלשין ועכשיו היא שואלת את אביה כי היא ממש מבולבלת. סוף סיפור. הורים יקרים, מה אתם הייתם אומרים למור אילו הייתה הבת שלכם להלשין או שלא להלשין?

אני מביט עליכם ואתם נראים לי מבולבלים קצת. תגידו לי הורים יקרים אם אתם מבולבלים קצת אולי זה אומר שאתם צריכים להחזיר את השאלה למור שהיא תחליט ולא אתם. הרי זה עקרון הנפרדות. מי אמר שאנו יודעים יותר טוב ממור? מי אמר שההחלטה שלנו תהיה יותר נכונה משלה. היא מכירה את החברות והמורות ואיך נהוג להתנהג בכיתה ועוד. אז כל אחד מציע לה משהו אחר, החברות, המורות וכעת אתם ההורים תציעו לה עוד הצעה. אבל אולי אנחנו צריכים ללמד את מור להקשיב לעצמה, לסמוך על עצמה, לחשוב באופן עצמאי ולא לשאול את כל העולם ואז לצאת מבולבלת. תודו שזה קורה לרבים מאתנו הרבה פעמים. ככה זה כששואלים יותר מדי אנשים. אבא של מור, אתה אתי? תשאל את מור מה דעתה? ואם היא תגיד שהיא לא יודעת תשיב לה שגם אתה לא יודע, ולעניות דעתך היא אמורה לדעת טוב ממך. אז שתלך לחדר שלה לקצת זמן ותחשוב על זה בשקט ותגבש לעצמה מה היא באמת חושבת על זה. הורים יקרים, זה עקרון הנפרדות, לעיתים במקום לסמוך על עצמנו אנחנו מנסים לסמוך על אחרים וזה לא עובד כי במקרים רבים רק אנו יודעים את התשובה האמיתית. הורים יקרים תזכרו, יש שאלות שהילדים שלנו אמורים להשיב עליהם ולא אנחנו. כך נלמד אותם להקשיב לעצמם ולא להתבלבל מכולם.

עכשיו הורים יקרים אני רוצה להדגים לכם את עקרון הנפרדות באמצעות הקשר שלנו. אבא של מור אתה אתי? שמת לב איך כל פעם כשאני מציג בעיה חדשה מה אני עושה דבר ראשון? נכון, שואל אתכם ולא עונה בעצמי. משום שלעיתים קרובות אתם נותנים לי רעיונות יפים ועונים תשובות יותר יפות מאשר אני חשבתי. ככה אני רוצה שאתה תעשה עם מור. תשאל אותה מה דעתה. משום שאם אתה תשאל אותה מה דעתה, מור תשאל את עצמה מה דעתה, וככה מור שלך תהיה ילדה מוצלחת עם חשיבה עצמאית. עד כאן הורים יקרים על עקרון הנפרדות וכמה זה חשוב לזכור שיש שאלות שרק השואל יודע את התשובה להן.

ומה הטיפ היומי? תגידו לי הורים וילדים יקרים לבכות זה מבייש או שלא כל כך. נניח עם בן בכיתה שלכם בוכה מה תגידו עליו? אני מביט עליכם וכמה ילדים צוחקים. כן אני מכיר אתכם וודאי אחדים מכם יצחקו על ילד שבוכה כי הוא חלש כזה אם הוא בוכה. אבל אני רוצה לספר לכם משהו מעניין. אתם יודעים שחיילים במלחמה שעוברים דברים קשים ורואים שחברים שלהם נהרגים ונפצעים ושומעים פיצוצים חזקים ונמצאים במצבים קשים ומפחידים חיילים כאלה לעיתים לוקים בהלם קרב. כלומר, שנים לאחר הקרב הם יכולים עדיין לסבול מסיוטים ביום ובלילה והמראות יחזרו אליהם ויפריעו להם מאוד בחיים. והנה מצאו שדווקא חיילים שאחרי הקרב בכו ושתפו את החברים שלהם ברגשות הקשים שלהם הסיכוי שלהם ללקות בהלם קרב הרבה יותר נמוכים. אז מה דעתכם, אם עברתם אירוע קשה כדאי לבכות ולספר עליו או לשחק אותה גברים, מה דעתכם? אתם מבינים ילדים יקרים הטבע מבקש מאתנו שנספר, שנדבר על מה שקשה לנו ושגם נרשה לעצמנו לבכות. מדוע לשלול ממישהו את מה שהטבע נתן לו – יכולת לבכות? אז פעם הבאה ילדים אם אתם עוברים אירוע קשה אל תחששו לספר אותו מהלב ומהרגש וגם לבכות אם זה בא לכם. עד כאן הורים הטיפ היומי – ילדים הרשו לעצמם לדבר על רגשותיכם ולבכות וזכרו החלשים הם החזקים באמת. היום דברנו על עקרון הנפרדות, מחר נדבר על עקרון ההתפעלות. מחכה לכם. להתראות.