מה לעשות כשהילד אומר: ״המורה שונא אותי״?
עקרון: נפרדות
הטיפ היומי: האם ילד חייב קודם לקבל או קודם לתת?
למשפחת ההורים החמה שלי, שלום. אני שוב כאן אתכם, ד"ר עפר גרוזברד, פסיכולוג קליני בארבעת העקרונות לגידול ילד מוצלח. אתמול דברנו על עקרון התקיפות, היום נדבר על עקרון הנפרדות. זכרו, סרטון אחד ביום, חמש דקות ולא יותר, יעשו אתכם הורים טובים יותר!
היום בארוחת הערב סיפר אלון להוריו שהוא בטוח שהמחנך שלו שונא אותו. הוא לא בוחר בו אף פעם להיות תורן הכיתה, כשהוא מצביע הוא בדרך כלל לא פונה אליו ופונה לאחרים, הוא לא מחייך אליו ואם יש בעיה בין הילדים המחנך, כך מתרשם אמיר, תמיד נגדו. "כן, אין לי ספק שהוא נגדי", מספר אלון להוריו בעלבון ובכעס. ההורים אמרו לאלון שזה הכל בראש שלו והם בטוחים שלמורה אין שום דבר נגדו. מה דעתכם הורים יקרים? מה אתם הייתם עושים במקרה כזה?
אני כבר רואה כמה מכם רצים לדבר עם המחנך, אחרים וודאי יגידו לאלון שיהיה תלמיד טוב יותר אז אולי המחנך יאהב אותו יותר. הכל יתכן. אלון אומר שהמורה שונא אותו אבל אני הייתי שואל את אלון אם הוא אוהב את המורה. למה? כי הכל מתחיל בבית, ובבית שלנו אנו יכולים לעשות שינויים. בבית של אחרים זה קצת יותר קשה. כלומר, נניח שיש בעיה בין אלון למורה, אנו רוצים שאלון יהיה אחראי לחייו ולא שאחרים יהיו אחראים עבורו. אלון יכול לשנות את עצמו, את המורה לשנות זה קצת יותר קשה. כך שאם אלון יהיה מודע לכך שגם הוא לא מת על המורה וישנה זאת יש סיכוי לא רע שגם המורה ישנה את עמדתו כלפי אלון. אבל לצפות שרק המורה ישנה את עמדתו זה קצת פחות סביר. אתה רוצה לומר לי משהו אבא של אלון? שאולי המורה באמת שונא אותו. אבא של אלון אני מאמין לך שזה מה שאלון מרגיש. אבל אני גם משוכנע שאלון יכול לשנות את התייחסות המורה אליו אם הוא יהיה ער למה שהוא מרגיש כלפי המורה וכיצד הוא, אלון, פונה אליו.
כעת אני רוצה להדגים לכם את עקרון הנפרדות באמצעות הקשר שלנו. הורי אלון, אתם שומעים אותי? איך אני פונה אליכם "למשפחת ההורים החמה שלי, שלום". אם הייתי פותח "להורים המעצבנים שלום" איך הייתם מרגישים? אתם רואים, אני מעצב את הקשר שלנו כרצוני. גם אתם יכולים לעשות זאת עם אלון וגם אלון יכול לעשות זאת עם המורה. ספרו זאת בבקשה לאלון שיש לו השפעה ויכולת לעצב את הקשר שלו עם המורה יותר מאשר הוא חושב. עד כאן על עקרון הנפרדות וכמה זה חשוב ללמד את הילד שלנו שיש לו שליטה בעיצוב קשריו עם העולם כרצונו.
ומה בנוגע לטיפ היומי? מה דעתכם הורים לאמץ את השיטה הזאת? בכל פעם שיש לכם טענות כלפי ילדכם תבדקו קודם את עצמכם. איפה החלק שלכם? תמיד יישאר זמן להאשים את הילד. הגזמתי, לא כל כך. אמרנו שהכל מתחיל בבית. הילד מתחצף, לא מכין שיעורים, רב עם אחותו תמיד תחשבו גם איפה החלק שלכם. אם הילד שלכם יראה שאתם בודקים את עצמכם גם לו יהיה קל יותר לבדוק את עצמו. כך תגדלו ילד שיודע לקחת יותר אחריות ופחות להאשים את האחר. זכרו, ילד חייב קודם לקבל רק אחר כך הוא יכול לתת. ובכלל, מי היה ראשון? כך שחלק מהקשיים הקיימים ביניכם לבין ילדכם התפתחו בעקבות התגובות שלכם. ומדוע אני קורא לעקרון זה עקרון הנפרדות? זאת משום שאלון התבלבל בינו לבין המורה. הוא חשב שהמורה שונא אותו אבל כנראה שבעיקר הוא שנא את המורה. אלון השליך על המורה את רגשותיו וכעת אנו עוזרים לו להחזיר אותם הביתה. עשינו סדר – שלי שלי ושלך שלך – ולכן זה עקרון הנפרדות. עד כאן הטיפ היומי וכמה זה חשוב שגם אנו ההורים לפני כל האשמה של ילדנו נשאל את עצמנו האם לנו יש גם חלק בדבר. היום דברנו על עקרון הנפרדות, מחר נדבר על עקרון ההתפעלות. מחכה לכם. להתראות.
קטגוריות: אלימות, דחייה והתעללות, גיל ההתבגרות, גיל החביון, הגיל הרך, סוגיות הקשורות לגן ולבית הספר