מה עושים כשהילד מביא ציון נכשל?

למשפחת ההורים החמה שלי שלום. אני שוב כאן אתכם, ד"ר עפר גרוזברד, פסיכולוג קליני, בארבעת העקרונות לגידול ילד מוצלח. אתמול דברנו על עקרון הנפרדות, היום נדבר על עקרון ההתפעלות. זכרו, סרטון אחד ביום, חמש דקות ולא יותר, יעשה אתכם הורים טובים יותר.

היום אני רוצה לספר לכם על אמא של מעיין שמאוד רוצה להתפעל מהציונים של הבת שלה ומחכה לאיזה מבחן מוצלח אבל איך היא יכולה להתפעל ממנה כשהיא מביאה לה שוב ושוב ציונים של פחות מ 60. סוף סיפור.

מה דעתכם, הורים יקרים, מה אתם הייתם אומרים למעיין אילו הייתם ההורים שלה? אני מביט עליכם ואתם לא אומרים כלום. כן, אתם מסכימים אי אפשר להתפעל מציון נכשל. ראשית, אני רוצה להזכיר לך אמא של מעיין שמעיין לא מביאה לך ציונים כמו שספרת אלא לעצמה וזה עקרון הנפרדות אבל עכשיו אנו בעקרון ההתפעלות. תראו, הורים יקרים, גם כשילד נכשל לעיתים הוא עושה לפחות תרגיל אחד נכון, ולפעמים חלק של תרגיל נכון ולפעמים משהו קטן נכון. מדוע לא להתחיל מזה? להתחיל ממה שהילד שלנו עשה נכון ויפה ולפרגן לו על זה וודאי זה מראה שיש לו יכולת מסוימת ממנה ניתן להמשיך ולגדול. מדוע להתחיל תמיד ממה שאין, מהציון הנמוך, מהתרגילים שלא הצליח לפתור. את אתי אמא של מעיין, אתם אתי הורים יקרים, התחילו מהחיובי ולא מהשלילי, ממה שיש ולא ממה שאין. הרי זאת המקפצה שממנה הילד שלכם יכול להמריא. מאין קצת קשה להמריא. ולאחר שתפרגנו לו על מה שעשה נכון בהחלט יש להבין מה היו שגיאותיו ומה עשה לא נכון. אבל כעת יש כבר ריח של הצלחה באוויר על אף שהילד שלנו נכשל. תנו לי לספר לכם זיכרון ילדות שלי. סיימתי בטכניון הנדסת מחשבים לפני שהתחלתי את לימודי הפסיכולוגיה שלי. הלימודים היו מאוד קשים. סמסטר אחד הציונים שלי היו די נמוכים ונקראתי לשיחה אצל ראש החוג. הוא הביט על גיליון הציונים שלי, ואמר לי בפסקנות "לפי הציונים שלך רואים שאתה יכול". אני באמת לא יודע מה הוא ראה שם משום שהציונים שלי ברוב המקצועות היו די נמוכים. אבל כנראה שהוא זיהה שם איזה פוטנציאל ואותו הוא הציב לפני. עד היום אני זוכר את המרצה הזה שידע להביט על היש בתוך הכישלון. הורים יקרים, אמצו גישה זו לחיים מעבר למבחנים ומערכת הלימודים. לבקר זה קל, לפרגן זה יותר קשה ולעיתים זה קשה לראות את חצי הכוס המלאה.

עכשיו הורים יקרים אני רוצה להדגים לכם את עקרון ההתפעלות באמצעות הקשר שלנו. את אתי אמא של מעיין, אני מתפעל ממך, באמת מתפעל ממך, את יודעת למה? אני מדמיין איך שמעיין שלך שוב מביאה לך ציון נמוך והפעם את מתפעלת ממנה ומראה לה שיש לה כוחות ויכולת למרות שבהחלט יתכן שהיא צריכה להשקיע יותר ולבדוק את הטעויות שלה. אני מתפעל ממך אמא של מעיין כדי שאת תתפעלי ממעיין כדי שמעיין תתפעל מעצמה כדי שמעיין תהיה ילדה מוצלחת. עד כאן הורים יקרים על עקרון ההתפעלות וכמה זה חשוב להתפעל מההצלחות הקטנות של הילדים שלנו גם אם התמונה הכללית לא כל כך ורודה.

ומה הטיפ היומי? תגידו לי הורים יקרים האם רק אתם מחנכים את הילדים שלכם או יתכן שגם הם מחנכים אתכם. מה דעתכם לשאול אותם על כך. הם, אני מקווה, יספרו לכם על לא מעט טריקים שבהם הם חינכו אתכם רק שאתם לא שמתם לב לכך. אבל בעיקר הם לימדו אתכם להיות הורים, עשו לכם בית ספר להורים ואתם אם לא שמתם לב התאמתם את עצמכם אליהם כל הזמן. רק שאתם קראתם לזה חינוך. כשהיו קטנים למדו אתכם לשים לב אליהם ולהבין מה הם רוצים אם קר להם או הם רעבים או שקבלו מכה. אחר כך כשגדלו לימדו אתכם להיפרד מהם ולא להיכנס להם לנשמה. הם פשוט הציבו לכם גבולות בגיל ההתבגרות ואתם מה לעשות יישרתם אתם קו. הם למדו אתכם כל כך הרבה דברים על עצמכם שכבר הספקתם לשכוח. הם חברו אתכם לילדות שלכם, לעצמכם, לרכות שלכם ועוד. תשאלו אותם הורים יקרים ואם הם לא יתביישו הם יספרו לכם את הסוד שכל ילד יודע והמבוגרים כבר הספיקו לשכוח – שהם מחנכים אתכם לא פחות מאשר אתם מחנכים אותם. עד כאן הורים הטיפ היומי – זכרו שהחינוך הוא הדדי ואל תשוויצו כל כך. היום דברנו על עקרון ההתפעלות. מחר נדבר על עקרון האמפתיה. מחכה לכם, להתראות.