מה עושים כשלפתע הילדה היא לא אותה הילדה?

למשפחת ההורים החמה שלי שלום. אני שוב כאן אתכם, ד"ר עפר גרוזברד, פסיכולוג קליני בארבעת העקרונות לגידול ילד מוצלח. אתמול דברנו על עקרון האמפתיה, היום נדבר על עקרון התקיפות. זכרו, סרטון אחד ביום, חמש דקות ולא יותר, יעשה אתכם הורים טובים יותר.

היום אני רוצה לספר לכם על מיכל שלאחרונה מסתגרת בחדרה שעות, לא נפגשת עם חברות וגם לא לומדת. ההורים של מיכל שמו לב שהיא עברה שינוי פתאומי וזו לא אותה הילדה. הם שאלו אותה אם קרה משהו ומיכל אמרה ששום דבר. סוף סיפור. הורים יקרים, מה דעתכם על הסיפור הזה? מה אתם הייתם אומרים למיכל אילו הייתם ההורים שלה?

אני מביט עליכם ואתם נראים לי חסרי אונים. לא יודעים מה לעשות עם מיכל. תקיפות, הורים יקרים, תקיפות לעיתים היא הדבר הכי אמפתי שאפשר לעשות. ההורים של מיכל אתם אתנו? הייתי אומר למיכל את האמת שאתם רואים שמשהו בה השתנה ושהיא לא אותה הילדה השמחה ושאתם דואגים לה מאוד ועומדים על כך שהיא תספר לכם אם קרה משהו. התקיפות שלכם כמו בדרך כלל עם תקיפות תיתן לה כוח לספר לכם. ואם זה עדיין לא מספיק אתם צריכים להסביר לה שאתם אתה. ואם היא מתביישת לספר לכם משהו הרי זו בעיה שלכם בדיוק כמו שלה כי הורים טובים לא צריכים לגרום לילד שלהם להתבייש לספר על משהו שקרה לו. אז בעצם גם אתם צריכים להתבייש שכך מיכל מרגישה אתכם. ואם מיכל מפחדת הרי אתם אתה והבעיה שלה היא גם שלכם. אבל עמידה איתנה על כך שאתם אתה ורוצים לעזור לה ועומדים על כך שתספר עשויה להספיק. הורים יקרים, כל שינוי פתאומי של הילד שלכם דורש בירור ואסור להתעלם ממנו.

עכשיו אני רוצה להדגים לכם את עקרון התקיפות באמצעות הקשר שלנו. ההורים של מיכל אתם אתנו? אני עומד על זה שאתם תהיו תקיפים עם מיכל ותדרשו ממנה לספר לכם אם קרה משהו שהיא מסתירה. ואני תקיף אתכם עכשיו ההורים של מיכל כדי שאתם תהיו תקיפים עם מיכל שלכם. כי אם אתם תהיו תקיפים עם מיכל שלכם ותעמדו על כך שתספר לכם מה יקרה? מיכל שלכם תבין שאתם אתה, לא מפחדים כמוה, נחושים לעזור לה וזה ייתן לה כוח להתמודד עם מה שקרה לה. ומיכל שלכם תספר לכם, ותקבל את הכוח שלכם ומיכל שלכם תתגבר על המשבר ותהיה ילדה מוצלחת. עד כאן הורים יקרים עקרון התקיפות. וזכרו – בכל שנוי פתאומי אצל הילד שלכם חובה עליכם לדרוש ממנו בתקיפות שיספר לכם אם קרה משהו.

ומה הטיפ היומי? הורים יקרים לא הגיע הזמן שנלמד את ילדינו קצת לצחוק על עצמם. הרי הומור זאת דרך מצוינת להתמודד עם קשיי החיים. והומור עצמי שבו הפרט צוחק על עצמו הינו דרגה אפילו גבוה יותר של מודעות עצמית והבנה שאף אחד מאתנו לא מושלם ועל כל אחד אפשר לצחוק. תחשבו למשל על תוכניות סטירה בטלוויזיה שבהם צוחקים על אנשי ציבור. איש ציבור שיודע לקבל זאת וצוחק עם הצוחקים זוכה לאהדה ומי שנעלב ונפגע זוכה ללעג משום שלא ידע לצחוק על עצמו. כך זה גם אצל ילדים. חלקם יהפכו את הצחוק לצחוק מהם ואחרים יהפכו את הצחוק לצחוק אתם. הורים יקרים, ילדים נוטים לצחוק הרבה אחד על השני וכדאי שהילדים שלנו ידעו לקבל זאת ברוח טובה. ניתן לשאול את הילד שלנו מה מצחיק בחברים שלו, שינסה לחקות את דיבורם, התנהגותם וכדומה. ואחר כך מה הוא חושב שיש בו שעשוי להצחיק אחרים. האם הוא יכול להבין על מה הם צוחקים והאם הוא יכול לצחוק אתם. אם נוכל ללמד את הילד שלנו לא להיפגע מצחוקים אלה ולהבין שהוא לא צריך לקחת את עצמו יותר מדי ברצינות וגם הוא יכול להיות מצחיק עשינו צעד חשוב עבורו בהכנה לחיים. עד כאן הורים יקרים הטיפ היומי – למדו את ילדיכם לצחוק על עצמם. היום דברנו על עקרון התקיפות, מחר נדבר על עקרון הנפרדות. מחכה לכם. להתראות.