דלג לתוכן

מי קובע שצריך לרזות?

עקרון:

הטיפ היומי: מהו הסוד הגדול שמוביל להישגים בתחומים רבים?

היום אני רוצה לספר לכם על ענת שבאה לאמא שלה ואמרה לה שהיא צריכה לרזות. אמה השיבה: למה? את לא יותר שמנה מהחברות שלך. סוף סיפור. מה דעתכם הורים יקרים על השיחה הזאת? האם גם אתם הייתם משיבים כמו אמא של ענת?

אני מביט עליכם ומדמיין שאתם מחייכים. אולי. תראו, הורים יקרים, מה עשתה אמא של ענת? השוותה אותה לחברות שלה – "את לא יותר שמנה מהחברות שלך." כלומר, על פי אמא של ענת הקריטריון או אמת המידה לעשות דיאטה אלה החברות. אם את יותר שמנה מהן תעשי דיאטה, אם את לא יותר שמנה מהן אין צורך לעשות דיאטה. אבל אנחנו רוצים שענת תחליט אם לעשות דיאטה על פי ההרגשה הפנימית שלה, על פי החשיבה העצמאית שלה. שזה יהיה משהו פנימי שלה ובינה לבין עצמה. למה? כי ככה אנחנו מפתחים את החשיבה העצמאית שלה, את מודעותה העצמית, את היכולת להקשיב לעצמה ועוד. אבל אמא של ענת מעודדת את ענת להתאים את עצמה לאחרים ולקבוצה. איזה ילדה תהיה אם אמה של ענת תמשיך בדרך זו? האם תוכל לחשוב באופן עצמאי, לגבש לה רעיונות משלה? סביר להניח שלא. משום שהיא כל הזמן תנסה להתאים את עצמה לקבוצה. אנו לא רוצים שענת תהיה מכוונת כל הזמן לקבוצה. אנו רוצים שהיא תהיה מכוונת לעצמה. זה עקרון הנפרדות. ענת לא חייבת לעשות כמו החברות שלה, מותר שתהיה לה דעה עצמאית משלה. אמה יכלה לומר לה למשל באמפתיה "אם את רוצה לעשות דיאטה את וודאי מרגישה שמנה". כעת אני רוצה להדגים לכם הורים יקרים את עקרון הנפרדות באמצעות הקשר שלנו. את שומעת אותי אמא של ענת. האם את צריכה לרזות? אני לא באמת מכיר אותך אבל אני מדמיין שאת מיד תשאלי אותי "מה דעתי?" אבל אני רוצה לשמוע את דעתך. היא יותר חשובה מדעתי. אנו אנשים שונים ולא כל דבר שאני חושב מתאים לך. אני בעיקר רוצה לשמוע ממך מה את באמת חושבת על הדיאטה שלך. תחשבי טוב לפני שאת עונה לי כי אני רוצה את דעתך שלך ולא דעות של אחרים. את רואה אמא של ענת אני מדגים לך כעת את עקרון הנפרדות כדי שאת תעשי אותו דבר עם ענת. תשאלי אותה איך היא מרגישה עם הגוף שלה ותעזרי לה להבין שמה שחשוב זו דעתה ולא דעת אחרים על גופה שלה. עד כאן הורים יקרים על עקרון הנפרדות וכיצד לעודד את ילדנו להקשיב לעצמם ולא לאחרים.

ומה בנוגע לטיפ היומי? אתם אולי רוצים לדעת מה דעתי על השמנה. אני אגיד לכם בתמצית. היום כשבעולם יש כל כך הרבה אנשים עם משקל עודף שלא מצליחים לרזות צריך לנסות להבין מה באמת קורה כאן. ראשית, כולם רוצים להיות רזים לא רק משום שזה יותר יפה אלא גם משום שזה יותר בריא. אנחנו יודעים היום על מחלות רבות שנגרמות כתוצאה של עודף משקל. אז שלא יספרו לנו סיפורים על אנשים שמנים שלא היו מוותרים על משקלם העודף. אבל כדי לרזות צריך להיות קצת מזוכיסט, להיות מוכן לסבול. לראות אוכל ולא לגעת בו. בכלל כדי להצליח בחיים צריך מידה מסוימת של מזוכיסטיות בריאה. תחשבו על אצן, הוא סובל בזמן הריצה אבל בכל זאת ממשיך. תחשבו על מדען שיושב שעות על גבי שעות ולא עוזב את הבעיה עד שהוא פותר אותה. אנשים אלה יש להם מידה מסוימת של מזוכיסטיות בריאה. הם מוכנים לסבול למען המטרה. כך גם בדיאטה. אנו חייבים לחנך את ילדנו לדעת לסבול למען מטרה. אחרת לא מגיעים לכלום. ואיך מחנכים אותם למטרה, פשוט נותנים להם דוגמא אישית שגם אנו לא מוותרים וגם מעודדים אותם להלחם על מה שחשוב להם ולא לוותר. כן, כדי להצליח בחיים, הורים יקרים, צריך לדעת להיות קצת מזוכיסט.

קטגוריות: , , ,

תגובות פייסבוק

תגובות

הגב