מהו סגנון ההתמודדות שלכם?
עקרון: תקיפות
הטיפ היומי: מהו סגנון ההתמודדות של הילד שלכם?
למשפחת ההורים החמה שלי שלום. אני שוב כאן אתכם, ד"ר עפר גרוזברד, פסיכולוג קליני בארבעת העקרונות לגידול ילד מוצלח. אתמול דברנו על עקרון האמפתיה, היום נדבר על עקרון התקיפות. זכרו, סרטון אחד ביום, חמש דקות ולא יותר, יעשה אתכם הורים טובים יותר.
היום אני רוצה לספר לכם על יורם שלא מפסיק להתחצף להוריו. והם שואלים שוב ושוב ממי הוא למד לדבר ככה? בטח מהחברים שלו. הרי בבית הוא לא שומע את צורת הדיבור הזאת. והם גם שואלים כיצד ניתן להפסיק צורות דיבור זאת? סוף סיפור. הורים יקרים, מה דעתכם על הסיפור הזה? מה אתם הייתם אומרים להורים של יורם במקרה הזה?
אני מביט עליכם ואתם מגחכים. אתם אומרים שאתם אוכלים את החוצפה של הילדים לארוחת בוקר. יש שם אבא אחד שאומר שהילד שלו לא מפסיק להתחצף. הוא כבר שכח איך מדברים אחרת. הורים יקרים, ההורים של יורם אתם אתנו? יורם לא למד להתחצף מחבריו. יורם לא צריך ללמוד להתחצף מאף אחד. התוקפנות הטבעית מצויה בכל אחד מאתנו. וללא גבולות מתאימים היא תפרוץ אצל כולנו. אז בבקשה ההורים של יורם לא להאשים אף אחד מלבד את עצמכם. אז בואו נראה איך אתם מגיבים כשיורם מתחצף. אולי אתם נעלבים. זה לא טוב כי יורם הוא לא חבר שלכם בן גילכם ואם אתם נעלבים אתם מפסיקים להיות הורים. ממה אתם נעלבים שהוא צריך גבולות? ואולי אתם צועקים ומדברים אליו לא יפה בחזרה. שוב זה לא לעניין למרות שלעיתים בלתי נמנע משום שאם אתם מתחילים לצרוח עליו הרי אתם עושים לו מה שהוא עושה לכם. אולי אתם מתעלמים מהחוצפה שלו ולא מגיבים עליה. שוב לא לעניין. אתם לא צריכים להרשות לו לדבר אליכם באופן לא מכבד. הוא גם יודע שזה עושה לכם משהו. וההתעלמות דווקא יכולה לעורר אצלו תסכול וכעס גדולים יותר. אז מה נשאר. אולי אתם מאשימים אותו או את עצמכם? הוא לא אשם שאתם לא מציבים גבולות. ואתם אשמים כן אבל ניתן לשנות זאת. ולסיום אולי אתם מתחנפים ומתרפסים כשהוא מתחצף כדי להרגיע אותו. לא ולא. החנופה הזאת משדרת חולשה ויורם צריך ברגע זה הורים חזקים. אז מה נותר, ההורים של יורם? לומר לו בתקיפות שאתם לא מוכנים שהוא ידבר אליכם כך. ואם הוא ימשיך לדבר כך אתם תשקלו מה לעשות. זהו, לא יותר.
ואני רוצה להדגים לכם עכשיו הורים יקרים את עקרון התקיפות באמצעות הקשר שלנו. ההורים של יורם אתם אתנו? אני תקיף אתכם עכשיו ההורים של יורם כדי שאתם תהיו תקיפים עם יורם ותגידו לו שאתם לא מסכימים שידבר אליכם כך. כי אם אתם תהיו תקיפים אתו מה יקרה? יורם יפנים את התקיפות שלכם ויבין שאתם לא מקבלים את התנהגותו שאתם לא נבהלים ולא מפחדים וגם לא מאיימים ומתגרים. פשוט לא מקבלים ולא כדאי לו להמשיך כך. ויורם יוכל לעצור את עצמו ולהפסיק לדבר כך. ואם יורם שלכם יפנים תקיפות ושליטה עצמית יורם שלכם יהיה ילד מוצלח. עד כאן עקרון התקיפות וזכרו – כשהילד שלנו מתחצף אלינו תקיפות היא הפתרון.
ומה הטיפ היומי? הורים יקרים, מדוע ילד אחד צורח, השני מתחנן והשלישי עושה תנאים? כך הם למדו לפתור בעיות. אתם לא שמתם לב אבל שדרתם להם שבצרחות משיגים יותר, או בהתחננויות ואולי בהעמדת תנאים. אתם הייתם בית ספר מעולה לסגנונות אלה של התנהגות. הורים יקרים, זה ניתן לשינוי באמצעות תקיפות. הילד אומר שיתקלח רק אם תתני לו ממתק. תשובה תקיפה היא במקום. הילד מתחנן ומעורר את רגשי האשמה שלנו, שוב תקיפות היא במקום. ואם הילד שלנו צורח על זה כבר דיברנו תקיפות היא במקום. הורים יקרים התייחסו בכובד ראש וברצינות לבקשות ילדכם אבל אם החלטתם לקחת את הקו התקיף עשו זאת מבלי להסס. אחרת הילדים שלכם ימשיכו לצעוק, להתחנן ולעשות תנאים לכל מי שיפגשו בעתיד. והפעם הם יוכלו לומר בצדק שהם למדו זאת בבית. עד כאן הטיפ היומי – הורים היו ערים לסגנון ההתמודדות של הילדים שלכם. היום דברנו על עקרון התקיפות, מחר נדבר על עקרון הנפרדות. מחכה לכם. להתראות.
קטגוריות: אלימות, דחייה והתעללות, גיל ההתבגרות, גיל החביון, הגיל הרך