מה באמת עומד מאחורי חרדות, דיכאונות ובעיות פסיכוסומאטיות?

למשפחת ההורים החמה שלי שלום. אני שוב כאן אתכם, ד"ר עפר גרוזברד, פסיכולוג קליני בארבעת העקרונות לגידול ילד מוצלח. אתמול דברנו על עקרון ההתפעלות, היום נדבר על עקרון האמפתיה. זכרו, סרטון אחד ביום, חמש דקות ולא יותר, יעשה אתכם הורים טובים יותר.

היום אני רוצה לספר לכם על אריאל שיש לו חרדות רבות. הוא מפחד ללכת בחושך, מפחד להיות לבד בבית, מפחד שיש לו כל מני מחלות וגם מפחד להיכנס למעלית. ההורים של אריאל כבר הסבירו לו אלף פעמים שאין מה לחשוש מכל הדברים האלה. הלכו אתו לרופאים, הראו לו שמעלית לא מסוכנת אבל שום דבר לא עוזר. הורים יקרים, מה דעתכם על הסיפור הזה? מה אתם הייתם אומרים לאריאל אילו הייתם ההורים שלו?

אני מביט עליכם ואתם שותקים. האמת היא שזו לא שאלה שאתם אמורים לדעת לענות עליה משום שהסיבה לכל החרדות האלה של אריאל היא עמוקה בנפש שלו. הורים יקרים, לילדים יש פחדים, ודיכאונות ולעיתים תחושות של בעיות שונות בגוף הרבה פעמים משום שהם לא מצליחים לבטא כעסים. לנפש שלנו יש חוקים מוזרים. כשאדם לא מצליח לבטא את עצמו כפי שהיה רוצה, במיוחד לכעוס כשהוא מרגיש כעס, הכעס עלול להפוך לחרדה, לדכדוך או לכאבים במקומות שונים בגוף. הסיבה היא שבעולם הנפש יש גם חוק שימור. כלומר, מה שלא יכול לצאת החוצה כמו כעס הופך כיוון ונכנס פנימה. כך הופך הכעס לדכדוך שבו האדם מאשים את עצמו ומרגיש שהוא לא שווה. כך יכול הכעס להפוך לחרדה שבה האדם חש שהוא מותקף או כאבים במקומות שונים בגוף כאילו משהו אצלו לא בסדר. זה קורה משום שהילד מתקשה להתבטא ולומר את אשר לו, בדרך כלל כעסים כלפי הוריו. ההורים של אריאל אתם אתנו, אני רואה שאתם לא מבינים מה אני רוצה מכם. אתם אומרים שאריאל כן מוציא הרבה כעסים וחוץ מזה הוא יכול לומר לכם מה שהוא רוצה. אני רוצה לומר לכם ההורים של אריאל שאריאל שלכם מוציא מעט מדי ומאוחר מדי ולמרות שאתם לא ערים לזה הוא כנראה חושש מכם, מפחד מכם, או מאחד מכם ולכן במקום להוציא מה שיש לו ביחס אליכם, מה שעושה כל ילד, הוא בולע הכל, לא מודע בכלל לכעס שהוא מרגיש כלפיכם וזה הופך לחרדה. כן, מספיק שאריאל שלכם יהיה מודע לכעס שלו, הוא אפילו לא צריך לכעוס עליכם בפועל, אבל להרגיש אותו ולא להדחיק אותו וכבר יחוש הקלה בחרדות שלו.

עכשיו אני רוצה להדגים לכם הורים יקרים את עקרון האמפתיה באמצעות הקשר שלנו. ההורים של אריאל אתם אתי? אני מבין כמה קשה לכם לשמוע את מה שאני אומר לכם, שהקשר שלכם עם אריאל אחראי לחרדות שלו. ואני אמפתי אליכם עכשיו ההורים של אריאל כדי שאתם תהיו אמפתיים לאריאל שלכם ותבינו שבאמת קשה לו לעמוד מולכם ולהתבטא. ואתם תדברו אתו על זה ותעודדו אותו לבטא בקשר אתכם את מה שהוא מרגיש. כי אם אתם תהיו אמפתיים אליו ותעשו כן אריאל שלכם יתחיל להבין שמותר לו לומר לכם גם דברים שלא ימצאו חן בעיניכם ואז תראו איזה פלא יתפוגגו החרדות ואריאל שלכם יהפוך לילד שמח ומוצלח. עד כאן הורים יקרים עקרון האמפתיה וזכרו לאפשר ולעודד את הילד החרד או המדוכדך או בעל הבעיות הגופניות הנובעות מסיבות רגשיות שלכם להגיד לכם בחופשיות את אשר על ליבו וגם לכעוס עליכם.

ומה הטיפ היומי? בואו נמציא לאריאל משחק שיעזור לו לבטא את כעסיו. יש לכם רעיון? ההורים של אריאל אתם נראה לי עוד לא יודעים על מה אני מדבר על איזה כעסים. אבא של אריאל אני מביט עליך ואותי אתה קצת מפחיד בנימת הקול במבט במשהו אז אם אני מרגיש כך איך ירגיש אריאל?! אתה חייב להתחבר לאיך שמרגיש הבן שלך בקשר אתך. תעשו משחק כזה תגיד לאריאל שבכל פעם שהוא מרגיש שהוא מפחד ממך ומצליח לומר לך שעכשיו הוא מפחד ממך הוא מקבל נקודה. כשיגיע לעשר נקודות יקבל פרס קטן. הוא רק צריך להיות מודע לפחד שלו ממך אחר כך שיחליט מה הוא רוצה לעשות עם זה. לא אמרנו שמותר לו חס וחלילה לעשות מה שהוא רוצה בבית אבל כן מותר לו להרגיש. עד כאן הורים יקרים הטיפ היומי – משחק הכעסים והחרדות. היום דברנו על עקרון האמפתיה, מחר נדבר על עקרון התקיפות. מחכה לכם. להתראות.