מה לעשות עם ילדה שנרתעת מאכילת מאכלים חשובים?

למשפחת ההורים החמה שלי שלום. אני שוב כאן אתכם, ד"ר עפר גרוזברד, פסיכולוג קליני בארבעת העקרונות לגידול ילד מוצלח. אתמול דברנו על עקרון ההתפעלות, היום נדבר על עקרון האמפתיה. זכרו, סרטון אחד ביום, חמש דקות ולא יותר, יעשה אתכם הורים טובים יותר.

היום אני רוצה לספר לכם על הדס שלא אוכלת בכלל פירות וירקות. ההורים שלה מאוד מודאגים מכך. הם קראו הרבה מאמרים כמה פירות וירקות חשובים לגדילה של הילד שלהם, ניסו לדבר לשכנע, כלום לא עוזר. הדס נגעלת מפירות וירקות. סוף סיפור. הורים יקרים, מה דעתכם על הסיפור הזה? מה אתם הייתם מייעצים להורים של הדס לעשות במקרה הזה?

אתם נראים מודאגים. מבינים את המשמעות. נראה שאתם לא יודעים מה לעשות. הורים יקרים, ההורים של הדס אתם אתנו? איזה אפשרויות יש לנו. אפשרות אחת היא להכריח את הדס לאכול. כך היו נוהגים לעיתים בעבר. אבל אם ננסה להיות אמפתיים להדס ולהבין שהיא נגעת מפירות וירקות – היא אומרת שזה דביק כזה, והמיץ מגעיל אותה ושזה כזה קווץ – נבין שאי אפשר בכוח. בן אדם לא יכול לאכול משהו שהוא נגעל ממנו. נסו אתם לאכול משהו שאתם נגעלים ממנו. לא לומר כלום זה גם לא פתרון משום שירקות ופירות חשובים להתפתחות של הדס. אז מה נשאר לנו להציע מדי פעם ולא יותר, בלי ללחוץ. להציע סוגים שונים של אוכל בהרכבים שונים. לעיתים פירות בבלנדר יותר קל לאכול מאשר שלמים. לכל ילד יש את השגעונות שלו וההורים צריכים להיות יצירתיים אבל בלי לשקר את הילד. לא להכניס לו מאכל שהוא לא אוהב לתוך מאכל אחר כדי שלא ישים לב. האמון של הילד שלנו בנו חשוב לא פחות מהאוכל. כך נקווה שלאט לאט תעבור הדחייה הזאת להדס. זה קורה לעיתים קרובות שעם השנים זה עובר. אבל וודאי כדאי לקחת אותה לבדיקות אצל הרופא. והורים שעושים בכוח יכולים ליצור התנגדות ואז יהיה יותר קשה להדס בעתיד להיחלץ מזה כי אתם ההורים עשיתם לה טראומה.

עכשיו הורים יקרים אני רוצה להדגים לכם את עקרון האמפתיה באמצעות הקשר שלנו. ההורים של הדס אתם אתנו? ההורים של הדס אני מבין כמה קשה לכם לראות שהדס לא אוכלת ירקות ופירות ואתם חוששים שחסרים לה ויטמנים. ואני אמפתי אליכם עכשיו ההורים של הדס כדי שאתם תהיו אמפתיים להדס שלכם ותבינו כמה היא נגעלת מהמאכלים האלה ושהיא ממש לא מסוגלת לאכול אותם. כי אם אתם תהיו אמפתיים להדס שלכם מה יקרה? הדס תהיה אמפתית לעצמה ותבין שהיא באמת נגעלת מהמאכלים האלה אבל זה עניין שלה משום שלא מכריחים אותה, והדס שלכם תחכה לרגע שבו היא תרגיש אחרת. ואם הדס שלכם תהיה מכוונת לעצמה ולא למאבקים אתכם הדס שלכם תהיה ילדה מוצלחת. עד כאן הורים יקרים עקרון האמפתיה וזכרו – לא מכריחים ילדים לאכול ולא מציקים להם ללא סוף בעניין זה.

ומה הטיפ היומי? אז רציתי להחליף כמה מלים עם הדס. הדס חמודה אמא ואבא ספרו לי כמה את נגעלת מירקות ופירות ולא יכולה לאכול אותם. ואמרתי לאמא ואבא שלא יכריחו אותך כדי שלא יתפתח מאבק ואז את כבר לא תדעי אם את נגד הירקות והפירות או נגד אמא ואבא. מה את אוכלת זו החלטה שלך. בכל זאת רציתי להציע לך משהו שאולי יכול לעזור לך. אני למשל יודע שאת שונאת עגבנייה. מה דעתך לחשוב על עגבנייה, ואחר כך לצייר אותה. ואחר כך רק לגעת בה, ואחר כך ללטף אותה ביד ולהריח אותה, ואחר כך לקחת סכין ולהתאמן לחתוך אותה לחתיכות. ובסוף לא להאמין תוכלי להחזיק חתיכות עגבנייה חתוכה ביד שלך למרות שזה יהיה לך קשה עדיין. ואחר כך תריחי את החתיכות, ואחר כך תלקקי אותם ובסוף לא להאמין תנסי רק לשים בפה מבלי לבלוע ובסוף תבלעי חתיכה. את רואה איזה פתרון אני מציע לך. בהדרגה להתקרב לגירוי שקשה לך אתו להתחיל בדמיון ולגמור ממש באכילה. תנסי בסבלנות כל יום קצת יותר. יתכן שזה יעזור לך. ואם לא, לא נורא, סבלנות. והעיקר את מחליטה מה את אוכלת. עד כאן הורים יקרים הטיפ היומי וזכרו את טכניקת החשיפה ההדרגתית לגירוי שקשה לנו אתו. זה טוב לעוד שטחים. היום דברנו על עקרון האמפתיה, מחר נדבר על עקרון התקיפות. מחכה לכם. להתראות.