קצת לא מרגיש טוב. האם לשלוח לבית הספר?

למשפחת ההורים החמה שלי שלום. אני שוב כאן אתכם, ד"ר עפר גרוזברד, פסיכולוג קליני בארבעת העקרונות לגידול ילד מוצלח. אתמול דברנו על עקרון התקיפות, היום נדבר על עקרון הנפרדות. זכרו, סרטון אחד ביום, חמש דקות ולא יותר, יעשה אתכם הורים טובים יותר.

היום אני רוצה לספר לכם על ענת שקמה בבוקר ואמרה להוריה שהיא קצת לא מרגישה טוב ולא רוצה ללכת לבית הספר. מדדו לה חום והיה לה 37.3. ההורים של ענת לא ידעו אם לשלוח אותה לבית הספר או שלא. היה להם חבל שהיא תפסיד לימודים ובעבר כבר השאירו אותה כמה פעמים והתברר לאחר מכן שהיא בריאה. סוף סיפור. הורים יקרים, מה דעתכם על הסיפור הזה? מה אתם הייתם עושים עם ענת אילו הייתם ההורים שלה?

אני מביט עליכם ונראה לי שאתם הייתם שולחים את ענת לבית הספר. אולי. האמת היא שגם אני לא יודע אם לשלוח את ענת או שלא. והאמת היא שזה לא נורא אם נעשה טעות לכל צד. העיקר הדיאלוג סביב הטעות. נניח שלחנו אותה לבית הספר חולה. וודאי נאמר לה שאם לא תרגיש טוב בבית הספר שיתקשרו אלינו ונבוא לקחת אותה. וודאי גם נתנצל בפניה על שאולי לא האמנו שהיא באמת חולה. מותר לנו לטעות. ואם השארנו אותה בבית והתברר שהיא בריאה. סתם לא הרגישה טוב או שלא בא לה ללכת אזי ננסה לברר אתה מה באמת הרגישה וחשבה. האם עבדה עלינו או שבאמת לא ידעה בעצמה אם היא חולה או בריאה. הורים יקרים, המשא ומתן, הבירור הזה הוא סמל הנפרדות. מה כל צד חושב ומרגיש. ומטעויות יוצא רק טוב משום שלומדים אחד את השני ומכבדים אחד את השני. אם בזמן האחרון ענת יותר מדי מתחלה ובסוף מתברר שזה לא באמת וודאי שלא נתבייש לומר לה זאת. ואם אנו חשדנים יותר מדי גם כאן נודה על האמת.

עכשיו הורים יקרים אני רוצה להדגים לכם את עקרון הנפרדות באמצעות הקשר שלנו. ההורים של ענת אתם אתנו? ההורים של ענת נניח הייתי שואל אתכם איך הסרטונים והייתם אומרים לי שכולם נפלאים. הייתי קצת חושד בכם ומשתדל לא להסתיר זאת מכם ושואל אתכם איך זה יכול להיות שאני לא שומע שום ביקורת. הייתי כנה אתכם ומשתף אתכם במחשבות שלי כדי באמת לברר אתכם מה אתם באמת מרגישים. זאת נפרדות. אתם עם הרגשות שלכם ואני עם שלי. ואני מדגים לכם עכשיו ההורים של ענת את עקרון הנפרדות כדי שאתם תעשו אותו דבר עם ענת שלכם ותבררו אתה בלי חשש מה באמת קרה כשאתם אומרים בכנות מה שאתם חושבים ומצפים ממנו לאותה התנהגות. כי אם אתם תהיו נפרדים מענת שלכם היא תלמד להיות נפרדת מכם ותבין מה היא חושבת ומרגישה. ואם ענת שלכם תבין מה היא חושבת ומרגישה היא תוכל להודות גם בטעויות שלה כפי שאתם מודים, ולומר לכם שאולי באמת סתם רצתה להישאר בבית או לחילופין שבאמת לא הרגישה טוב ואתם לא האמנתם לה וענת שלכם תוכל לבטא את עצמה במודעות ובחופשיות וענת שלכם תהיה ילדה מוצלחת. עד כאן הורים יקרים עקרון הנפרדות וזכרו – דיאלוג כנה יוצר נפרדות ומבהיר לכל צד מה הוא חושב ומרגיש.

ומה הטיפ היומי? עכשיו אני רוצה שוב לזרוק לכם כמה משפטים ונראה איך תגיבו עליהם. "אמא יודעת הכי טוב!" אתם אומרים שאמא מתפעלת מעצמה ולא מהילד. אתם צודקים. ואתם אומרים שהיא לא נפרדת כי גם הילד יודע על עצמו כמה דברים שאמא לא יודעת והיא לא מכירה בנפרדות ובעצמאות שלו. כמה שאתם צודקים.

ומה דעתכם על אמא שמספרת שלא בטאה קושי עד שהתמוטטה. אתם אומרים שהיא לא צריכה להיות גיבורה ולא להציל אף אחד. שוב אמא לא נפרדת וחושבת שהיא יכולה הכל. כן, יש הורים כאלה שחושבים שהורה זה שם נרדף לגיבור. ומה דעתכם על אבא שאמר שמרוב דאגה הוא לא ראה את שמחת ילדו. שוב בעיית נפרדות אתם אומרים. האבא ראה רק את עצמו ולא את הילד. ודאי שלא התפעל מהילד על איך שהוא נהנה. עד כאן הורים יקרים הטיפ היומי – וזכרו, אמא ואבא לא יודעים הכי טוב ולא צריכים להיות גיבורים, וצריכים לזכור שהדאגה שלהם לעיתים היא רק שלהם ולא במקום. היום דברנו על עקרון הנפרדות, בפגישתנו הבאה נדבר על עקרון ההתפעלות. מחכה לכם. להתראות.