איך מספרים לילד על מחלה קשה של הורה?

למשפחת ההורים החמה שלי שלום. אני שוב כאן אתכם, ד"ר עפר גרוזברד, פסיכולוג קליני בארבעת העקרונות לגידול ילד מוצלח. אתמול דברנו על עקרון האמפתיה, היום נדבר על עקרון התקיפות. זכרו, סרטון אחד ביום, חמש דקות ולא יותר, יעשה אתכם הורים טובים יותר.

היום אני רוצה לספר לכם על אבא של אנה שיש לו סרטן במצב מתקדם ולמי שלא רוצה להכחיש או להדחיק ברור שהוא לא יחיה עוד הרבה זמן. ההורים של אנה מתלבטים אם וכיצד לספר לאנה על דבר המחלה? סוף סיפור. הורים יקרים, מה דעתכם על הסיפור הזה? מה אתם הייתם מייעצים להורים של אנה לעשות במקרה הקשה הזה?

אני מביט עליכם ואתם נראים לי נבוכים. חסרי אונים. אני לא מתפלא. תראו, הורים יקרים, הכלל הגדול הוא שלעיתים פחות חשוב מה בדיוק אומרים ויותר חשוב מה ההורה משדר וכיצד הוא מתנהג. הילד יוכל בדרך כלל לשאת מה שההורה יכול לשאת ולא יוכל לשאת מה שההורה לא יכול לשאת. כך שאם יש הורים חזקים שמשדרים שנעבור את זה ביחד בחום ובאהבה אזי הילד עשוי עוד לצאת מחוזק מהמשבר הקשה הזה. לעומת זאת אם ההורים בעצמם לא מסוגלים להכיל את הקושי לא יעזרו המלים. הילד יעבור משבר. כדאי להסביר לילד מה שקורה כרגיל בהתאם לרמתו ויכולתו. לשם כך צריך להקדים ולשאול אותו מה הוא יודע ומה הוא חושב על מה שקורה כדי ללמוד משהו על תפיסתו של הילד את האירוע. לאחר מכן ניתן להסביר לילד בהתאם לגילו. שגיאה נפוצה שעושים הורים היא לא לספר לילד דבר ולהרחיק אותו מהמשפחה, מההלוויה ומהשבעה. פתאום ההורה נעלם והילד כרגיל עלול לחשוב שזה בגללו וההורה לא אוהב אותו וכדומה. במצב משברי כזה הדבר האחרון שצריך לעשות זה להרחיק את הילד מהמשפחה. צריך לקרב אותו, להסביר לו בהתאם לגילו וההורה צריך לזכור שמותר לו להיות חלש, הורה זה לא שם נרדף לגיבור. ודווקא במקרים כאלה החלשים שיכולים לדבר כמה קשה להם הם דווקא לטווח הארוך החזקים. אני זוכר מטופלת שלי שלא ספרו לה שסבה שכה אהבה חולה והולך למות. היא לא יכולה להיפרד ממנו והוא פתאום נעלם לה. עד היום היא נושאת בתוכה את צער הפרידה שלא יכלה לומר לו כמה היא אוהבת אותו לפני שנפטר.

עכשיו הורים יקרים אני רוצה להדגים לכם את עקרון התקיפות באמצעות הקשר שלנו. אתם אתי ההורים של אנה? ראשית למה מקרה זה שייך לעקרון התקיפות. כי זה מקרה קשה ואתם צריכים להיות חזקים ותקיפים עם עצמכם כדי שאנה שלכם תוכל להיות חזקה ותקיפה עם עצמה. ואני תקיף אתכם עכשיו ההורים של אנה כדי שאתם תוכלו לדבר עם אנה שלכם ולספר לה את האמת, ההתלבטויות, התקווה הקטנה אם יש ואף את האפשרות הסבירה שאבא ימות. כי אם אתם תהיו תקיפים עם אנה שלכם ותספרו לה את האמת באופן המתאים לגילה אנה שלכם תוכל לאט לאט לעכל ולקבל זאת ואנה שלכם תצא מחוזקת מהמשבר ולא שבורה ואנה שלכם תהיה ילדה מוצלחת. עד כאן הורים יקרים עקרון התקיפות וזכרו ברגעי משבר מקרבים את הילד למשפחה ולאירועים המשפחתיים ולא מרחיקים אותו ומספרים לו בהתאם לגילו.

ומה הטיפ היומי? הורים יקרים, עם שלושה דברים קשה לכם במיוחד להתמודד. כסף, מין ומוות. בואו נגיד משפט אחד על כל נושא. המצב הכלכלי בארץ ובעולם אינו טוב ומשפחות רבות נאבקות לסיים את החודש. כדאי שהילד שלכם יקבל מושג על המצב הכלכלי שלכם בהתאם להבנתו. הוא בכל מקרה ער לכך שיש ילדים שיש להם יותר ויש כאלה שיש להם פחות. חשוב לשוחח אתו על כך שיהיה מודע לנושא חשוב זה, וזו גם ההזדמנות לדבר אתו על תוכניותיו לעתיד בהקשר זה. כמה היה רוצה להרוויח ואיך הוא חושב להשיג זאת. הורים לעיתים מתביישים שיש להם ולעיתים מתביישים שאין להם, מפחדים ממצבם הכלכלי ובכלל זה נוגע ברגשות לא פשוטים שעל ההורה להתגבר עליהם טרם יוכל לשוחח עם הילד על כך. להורים קשה לדבר על מין משום הטאבו הקיים בכל התרבויות על יחסי מין בתוך המשפחה. אז מה שבטוח גם לא מדברים. אבל לדבר בצורה מתאימה זה טוב ומלמד את הילד לא רק על נושא זה אלא גם להתייחס לנושאים שונים לא בקיצוניות אלא בגמישות. ההורה שומר על הגבולות בתוך המשפחה אבל לדבר באופן מתאים זה יפה. ולסיום מוות – כולנו מדחיקים את המוות שלנו וחיים כאילו זה לעולם לא יקרה. אבל לא ניתן לברוח מזה יותר מדי וכשהנושא עולה בהחלט יש מקום לדבר על כך עם הילד, להקשיב מה הוא חושב על זה ולהתאים את התשובות לגילו. עד כאן הורים יקרים הטיפ היומי – דברו עם הילדים שלכם על כסף, מין ומוות. זה חשוב להם. היום דברנו על עקרון התקיפות, מחר נדבר על עקרון הנפרדות. מחכה לכם. להתראות.