מה עונים לילד האומר: ״מה כבר עשיתי?!״

למשפחת ההורים החמה שלי שלום. אני שוב כאן אתכם, ד"ר עפר גרוזברד, פסיכולוג קליני בארבעת העקרונות לגידול ילד מוצלח. אתמול דברנו על עקרון ההתפעלות, היום נדבר על עקרון האמפתיה. זכרו, סרטון אחד ביום, חמש דקות ולא יותר, יעשה אתכם הורים טובים יותר.

היום אני רוצה לספר לכם על אמא של טלי שכל פעם שהיא קוראת לבת שלה "טלי בואי רגע" טלי עונה "מה כבר עשיתי, אמא?!" סוף סיפור. הורים יקרים, מה דעתכם על הסיפור הזה? מה אתם הייתם משיבים לטלי אילו הייתם ההורים שלה?

אני מביט עליכם ואתם נראים לי מבולבלים. לא יודעים אם טלי אשמה או לא. מה אתה אומר אבא, שאתם לא יודעים אם אתם, ההורים, אשמים או לא. מוצא חן בעיני. הורים יקרים, אנו מדברים על עקרון האמפתיה אז בואו ננסה להבין מה טלי אומרת להורים שלה? טלי מרגישה שתמיד מאשימים אותה, נכון. מה כבר עשיתי, אמא? עוד לפני שאמא אמרה משהו. אז היא משחקת את המסכנה ורוצה שירחמו עליה ושאמא תרגיש אשמה. כן, טלי עושה מניפולציה על אמא. משחקת את המסכנה כדי שירחמו עליה ואמא תרגיש אשמה במקום שטלי תרגיש כך. אז בואו קודם נפרק את הפצצה הרגשית הזאת שיכולה לעשות בעיות. אמא תתחיל לרחם על טלי ותרגיש שהיא, האמא, אשמה ואחר כך תכעס על טלי שבגללה היא מרגישה אשמה וכו'. איך מפרקים פצצה רגשית – מדברים עליה. טלי חמודה, את לא מסכנה ואל תשחקי את המסכנה ואל תנסי לגרום לי לרחם עליך כי את לא מסכנה ואני לא צריכה להרגיש אשמה. אחרי שחשפנו את הרגשות העומדים מאחורי "מה כבר עשיתי אמא?!" הגיע העת להתייחס למציאות. ראשית, אולי האם בכלל לא קראה לטלי כדי לנזוף בה על מעלליה. ואם כן צריך לבדוק אם אכן טלי עשתה משהו לא בסדר לגופו של עניין. ולבסוף יתכן שהאם באמת מאשימה את טלי יותר מדי וטלי אכן לא אשמה. נבחן את המצב לגופו רק לאחר שפרקנו את הפצצה הרגשית.

הורים יקרים אני רוצה כעת להדגים לכם את עקרון האמפתיה באמצעות הקשר שלנו. אמא של טלי את אתנו? אמא של טלי אני מקווה שאני כעת מדבר אליך את לא מרגישה כמו טלי שלך שמי יודע מה אני כבר הולך להגיד לך. כי אם את מרגישה כך אז אני מראש רוצה לומר לך שאני לא בטוח שאני הורה יותר טוב ממך. ואני מבין כמה זה יכול להיות מבלבל הרגשי אשמה שטלי מעוררת אצלך "מה כבר עשיתי?!" ואת אולי חושבת לעצמך שהיא צודקת, מסכנה. ואני מבין עכשיו מה שאת אמא של טלי מרגישה כדי שאת תביני את מה שטלי מרגישה שכל הזמן מאשימים אותה. ואני אמפתי אליך עכשיו אמא של טלי כדי שאת תוכלי להיות אמפתית לטלי שלך ולדבר אתה על ההרגשה שלה שאת מאשימה אותה כל הזמן. כי אם את תוכלי לדבר אתה על כך היא לא תצטרך לשחק את המסכנה ולא להאשים אותך. וזה לא אומר כלום אם באמת באירוע כזה או אחר היא עשתה משהו לא בסדר. אנו מדברים רק על הרגשות של טלי. ואם טלי שלך תכיר ברגשות שלה היא לא תשחק את המסכנה ולא תאשים אותך ואחרים וטלי שלך תהיה ילדה מוצלחת. עד כאן הורים יקרים עקרון האמפתיה – פרקו פצצות רגשיות – דברו עם הילדים שלכם על מה שהם מרגישים.

ומה הטיפ היומי? הורים יקרים, טלי רצתה לשאול אותי שאלה. בבקשה טלי – את אומרת שאמא מכריחה אותך תמיד לשתף חברות במשחק שלך ולפעמים את רוצה לשחק לבד. את צודקת טלי חמודה. את לא תמיד צריכה לשתף חברות ומותר לך גם לשחק לבד. את גם יכולה לומר לחברה שרוצה לשחק אתך שאחר כך תשחקי אתה כי עכשיו את רוצה לשחק לבד כדי שהיא לא תפגע. את אומרת שאמא אומרת שאם לא תשתפי אחרים גם לא ישתפו אותך. טלי חמודה את לא תמיד לא משתפת אבל מותר לכל ילד לשחק גם קצת לבד בלי לפחד שבגלל זה לא ישתפו אותו. הורים יקרים, אמא של טלי את אתנו? כשאני שומע את הסיפור הזה אז אני מבין אולי למה טלי אומרת לך "מה כבר עשיתי, אמא?!" את מחייכת. זה מספיק. עד כאן הורים יקרים הטיפ היומי – מותר לילדים שלנו לרצות לשחק גם לבד בלי לשתף אף אחד. היום דברנו על עקרון האמפתיה, מחר נדבר על עקרון התקיפות. מחכה לכם. להתראות.